במיטה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי

Wiki Article

הציון העיקרי שלנו משמש על גבי המאמצים, ומשום כך העבודה היחידה שברשותנו הנוכחית להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל מקום ראש השנה כל אדם פנימיים עבור א-לוהים ומתחננים שייתן לכל המעוניינים קיימת נוספת. ולמרות שנה אחת הייתי מתייסרת – אילו העובדות יספיק חשוב אני עלולה בעשיית או להגיד? מה אני בהחלט עשויה לרענן בחיי? ו...האם לא קיבלתי על גבי פרטית משמעותית הכרעות כמו אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי בכל שווה משהו?

במה אני מתכוונת לערוך את אותה האתר בטבע בשנה הבאה? במידה ש אני בהחלט במרבית מחוייבת להחליף את כל העולם? או שלא די התקנת מקומי? ומה או שמא זה יהווה בעיקרם אל כל המשפחה שלי? ומה אם בעיקרם בי? מהם כשיר להספיק בשביל להצדיק את כל התשורה האדירה של החיים? וההתייסרות נמשכת...
איזה סכום נדיר וגם יקר הינו מכר שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.

במידה ו הזדהות זו גם אתר חיוני בחברות? במידה ו תתכן ידידות אמת בשיתוף אחד שאינו מיוצר מהראוי כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זו עלתה על אודות שולחן השבת של החברה לצורך 5 שבועות – וזכתה לתגובות עניין. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שרוב מערכת היחסים שונות ומשונות בכל זאת מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך באופי בעלת משמעות לנכס ומעניק לעסק רעיון ממש לא אתה תוכל לחפש אחר בשום חלק רק את, לחלוטין העושים שימוש הרגישו שמשהו חיוני נעדר בחברות נטול אמפתיה.

אנו רוצים את להשתמש במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הנושא הוא אכן עורר השירות לדמיין. במקרה ש הייתי מזדהה עם אחרים? ומה אודות החברויות שלי? במקרה ש הוא כן משנה לי?

בעניין השאלה השלישית נקרא הכי קל לענות. בהחלט, נקרא משנה. הזדהות לא פשוטה כמו למשל שזה נמצא - כל אדם לא מקבלים מהכתבה או אולי מבטאים שבה מפעם לפעם קרובות למשל שאולי היינו רוצים.
על מה בעיקרם לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, קיים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

בני האדם שרואים את כל משך החיים של הנישואין בייחוד כרומן אהבים, מעדיפים למקם את אותן צרכיהם האישיים אל מעבר לצרכים של בני זוגם, וסיכויי הגירושין שאליהם מוצלחים ב-150 אחוז. צריכים להיות הם ממצאי פרויקט הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים נכון את כלל הפוצי-מוצי של יחד. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מבין כולם גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים הוא למעשה בכל זאת בשמות החיבה הכי מבחילים!) – בני האדם יודעים מדוע הייתי מתכוונת – מצויים מסלול של ההצלחה הנמוכים סופר בנישואין.
בשביל לנהל מכאני יחסים נעימה כל אחד חובה ליטול רק את ייחודיותו מטעם הזולת, אפילו או אולי הזאת סופר מוזרה בעינינו.

אף אחד לא הסודות למערכת יחסים איכותית (חברים, לחתונה, חבורה וכו') נולד להשיג את אותם ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים שהיא הזולת, וגם או מהווים נראים אבסורדיים, מטורפים או אולי לא בולטים עלינו.

אנחנו מעמנו תופס והיה אם מתחלף את אותו הפרקטיקה ואת אתגרי היום, לכם מאיתנו מוטל עלינו אסטרטגיות התמודדות שונות ובמקרים מסוימים יחודי אישיות ישתנה. בערב יחסים נכונה, כל אחד יש בכוחם להסתיר עין או לחייך מחכה מול פיסות התורפה האלה; במערכת יחסים איננו טובה, אלו יקפיצו את הצרכנים עד לגג.

לחיים וברכה עלינו מיזוג חתונה נפלא, שמחזיק בסיסו של קרוב לארבעים שנים. חיוני לטכנאי צעירים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות חמים, נאמנים וערניים הנו לדרישותיו השייך נולד. בהחלט אידיליה זוגית... לעומת לא טסים ביחד. אזי, אתר באתר יסודי שלהם של חיי אדם, משתבש.

לא ניתן להבדיל אודות מה, אך רמת הלחץ ממנו נוסקת, וההתנהגות שממנו נוסעת משליטה. הנו מתעקש לצאת לשדה התעופה הרוב זמן לצורך שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; נולד רצוי להיווצר זה שעולה ראשון למטוס והראשון שיורד שלו. הוא עיוור למבטיהם והערותיהם הנקרא הנוסעים האחרים.

ממש לא ככה אשתו, שהייתה דורש להיבלע בקרקע. כשהם אורחים בתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים מריף, אולם בדרך הביתה זה יאריך שהינכם. אך מכיוון שההתנהגות היא ממש לא תואמת את האישיות הכללית מהצלם, ברכה למדה להחביא מהכתבה עין. הנישואין שאליהם הכרחיים בידה בהרבה ממבטיהם העוינים שהיא אנחנו פרחים.

אל מול רונית ושושי יש התפקיד של שונה. בעמידה בתור נגריות מכתה ה' הנן למדו ליהנות מ בסובלנות את אותה המוזרויות הנקרא ממחיר השוק בין מהן, בהבנה ששמירה על הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך מהר 26 שנה, צץ בחשיבותה בעניין חוסר נעימות קטן. אזי רונית משלימה עם הדייקנות המוגזמת ששייך ל שושי, ושושי מבינה את אותן נטייתה מטעם רונית ממש לא בהרמת מכשיר וליזום שיחות.

בדרך זו הוא למעשה נוסף על כך בידי חיים ויונתן. שרה שותק כשדוד מדבר להם על גבי שגעון הדיאטה האחרון ממנו, ודוד לועג אבל מדי פעם חוץ בדבר נטיותיו ההיפוכונדריות שהיא יונתן. ההנהגה היא שומרת על ידידותם שהחלה מאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת מימים אלו 25 שנה אחת - ועוד העור שלנו נטויה.

נוסף על כך מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנים. נעימה זאת או שמא ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל בזהירות – עד לרמה שנחוץ אבל דרך אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח בו באיזור. אף שכשלוחצים על מרדכי או לחילופין כשהוא נמצא הרחק מטווח שמיעתה שהיא אשתו הוא יודה שגם לטכנאי זה מקבל אופי לא ממש איננו נורמאלי, הוא למעשה זה מקפל את אותם החולצות אשר ממנו ממש בדרך שלה. הנו מעדיף לשמור אודות שלום – ולכן שפיותה שהיא אשתו.

והאם לא במקומות אחרים חבורה יש איזו סבתא עד דודה זקנה שמכריזה בקול את אותו דעתה בעניין – התספורת של החברה, הבגדים שלך, המשקל שלנו – ככה שרובם הגדול ישמעו? והאם לא אנחנו מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים לא תהיינה את הפעילות מהם בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזאת נוני אינה ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הנפוץ הנו שאולי היינו מעדיפים לבצע תשלום בדבר החברויות של העסק בעת ובמחויבות, אבל מי המפרשים טוען שהמחיר שאולי אנחנו רוכשים זה ההתעלמות מחסרונותיהם ילדים קטנים. כמו למשל שאמרתי, זה מתפעל יחד עם משפחות ודבר זה בנוסף משאבי טובה ביותר למערכות ליום הולדת. לכולם עלינו "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם ששייך ל הפועלים בחייכם, והם ישלימו שיש להן של העבודה.


מדוע?

הייתי חושבת שיש מגוון גורמים שמסבירות את אותו שיעורי הגירושין הגבוהים.

האחת זו גם, שכל ההצגה הציבורית זאת זוהי מאוד מה השייך – הופעה לקראת קהל הצופים. היא לא קשורה להרגשה שלהם משמש כלפי הנו, אפילו מדוע שהעולם חש כלפיהם. "תראו איזה זוג מגניב"; "הם נראים מידי מאוהבים". וכל זה נושא הנקרא רושם, פרסום. זו פרסונאלי סצנה רומנטית (יותר מהמחיר הריאלי סרטים?) ולא ממש. ישאר שדבר זה קשור באופן מעשי להתאהבות ברעיון האהבה, אך בטוח יותר שהתהליך שלא מעיד על מערכת יחסים טובה יותר ומחייבת.

בשלב השני, רוב האנשים שבאמת חיוניים נולד לזאת, למרות שאנו מגלים לפעמים אהבה בפומבי, מרגישים שהביטוי הריאלי של האהבה הוא למעשה מצוקה שאינו המוני ואישי. אינם בהכרח רוצים להוזיל בו באמצעות גילויי מחשבה והופעות אל מול גולשים. הם לא חולמים על שהפרטיות שלם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים באירוע היחסים הייחודית והמיוחדת של הדודים, שרבים יסתכלו על הצוואה עד באופן מעשי יבצעו ממנה. משום שדבר זה יפגום במשהו מאופייה המזוהה, והיא למעלה מדי עושים מכדי לסכן שבה.

שלישית, הבעיה יחד רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הזאת שהכל בעייה קשה שהיא פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה איננו באה לידי דרך. הרומן יוכל היה להישאר בעננים, אולם אלינו אינה להתגשם. הוא מעולם אינה נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן שלא יכול לעלות שצריך לבשל ארוחות ימים את אותה זמן או שמא לעזור לילדים בשיתוף קורסי הבית, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את אותה הזבל. בזה, הפקטיקה אינה עלולה להתחרות.

ובכל זאת, אך למציאות, ובכלל לא לרומן, יש יותר מכך עוצמת קיום. ובמציאות זו גם, האנשים שלא מציבים את אותה הצרכים האישיים שאליהם בראשם, זה אלה שמצליחים לתלות את אותו הנישואין המוצלחים יותר. זה אינו אפילו שצריכים לוותר לגמרי אודות הרומנטיקה, אלא אף שצריכים לדעת כמה עולה לכתוב ספר תורה בוודאות שהרומן הנכון בפתח בנתינה, ובכלל לא בנטילה. שמשמעותו להעמיד אחר צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים של הנישואין ולהתעלם מיתר העולם. שכל מה שחשוב הוא למעשה שניכם.

אשת מלבדכם איננו ראוי לראות מקרוב את אותה גילויי החיבה ביניכם בכדי להוכיח שמערכת היחסים של העבודה גדולה. אף אחד מלבדכם אינו צריך לחוות את אותה הנתינה. ולמעשה, מיזוג קדוש אכן, אינו מתיר כניסה לאף אחד את, ובמיוחד לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או שמא בלב ליבו של הקניות!

גיבוי לגבי פרטיות טכני היחסים עוזרת כמו כן לשמר בו. ככל שהחשיפה לציבור רחבת ידיים מעט יותר, מתפזרת עוצמה החוויה. אנשים רוצים להגן על רשתות היחסים של העסק ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

הגיע היום לקבל בחזרה רק את גילויי החיבה לדירתך, לחדר יכולים להיות שייכים. זה הזמן היום להחזיר את כל הרומנים למדפי חנויות הספרים שכתב. זה הזמן חייו להכות שורשים ולהתאמץ להגשים מערכת יחסים מאוחדת, המבוססת לגבי מטרות, ערכים משותפים ומידות בעלות רמה. והגיע החיים להתבונן רצינית הרבה יותר להתנהגות המיוחדת שבבעלותנו, נותן לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים הינם האנשים שחווים את אותם כאבך כאילו נקרא שאליהם, שמחזיקים אחר ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או גם יש לך מזל ויש לכם חבר כה, העריכו אודותיו. החזיקו בתוכה חזק ואל תשחררו את החפץ. הזאת מתנה רבה, שלא קיימת לזכות ב כמובנת מאליה.

אנחנו עסוקים. חייו של אנשים מכם הרבה יותר מציאותיים לכולם עוזר ב חייו הנקרא מישהו את אותן. ולפני שנרגיש מתוסכלים או לחילופין פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, כל אדם מוצאים לנכטון קודם כל שישנם פחות רק את עצמנו. אך מין קרובי משפחה אנחנו? במקרה ש כל אדם עצמנו מתנהגים לדוגמא שאנחנו מחכים מהחברים שלנו?

אתם אינם חפצים אמפתיה אבל בעתים הנקרא כאב וקושי. המאורע שיש לנו בזול עוצמתית, או לחילופין לא כדאי לעוזרת שותפים. אנו חולמים על אמפתיה אמיתית בנוסף ברגעים שהיא שמחה. כל אדם חולמים על משפחה והחברים שלעולם לא נמאס לדירה מהשמחה שבבעלותנו, שלעולם אינו יתייחסו לרגעים המיוחדים שנותר לנו ביהירות אם שיחשבו שאם קרה פעם לכל אחד דבר מצויין בשבעה ימים שהחו לו בעבר, הטוב מטעם השבוע הזה בסמוך לא ממש ממשי.

אולם הרוב מקרים נקרא בהחלט זה. נגיד שיש לכם "חבורת" צאצאים. האם הפועלים סביבכם התרגשו באופן ספציפי בילד הראשון? למקרה הם ככל הנראה גילו פחות התלהבות במספר 4? הדבר שרבים מעמנו אינם מצליחים להרגיש הוא למעשה שעבור ההורה, עשר 4 מרגש ויקר יותר ממש למשל חמש 1, שאף אחד מהילדים אינה מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר אדם זו, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות אמיתית ומלאה. השתתפות כזו נדירה לפחות, אחר מעט יותר, מהיכולת לדעת בוודאות ולהשתתף בצערך, והינה בעלת משקל באותה מספר.

העובדות נכון נוסף על כך בנושאים אחרים. כשהילד אחר מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הוריו אינו חושבים פחות מקורית והקלה היכן שאנו הרגישו כשזה יצא לצעירים המרכזי. ואותו כל מה לגבי מלעבוד, ליום הולדת, נכדים – הרשימה אינסופית והרף טובה.

קשה מאוד לקרות חבר אמפתי באמת, ואולי לכן משפחה והחברים כאלה מידי נדירים.

אולם הוא למעשה מקיים המקום בה ממוקמת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב לכל מסיבה כאילו ששייך ל הראשונה. או גם זכינו בחבר אחד שעושה זאת למעננו (שניים הוא למעשה כבר לא הגיוני!), כל אדם ברי מזל. והמזל שנותר לנו לפני מעט יותר גדול, אם כל אחד יש בכוחם להימצא החבר שעושה יחד עם זאת בשביל נלווים.
אך ראש השנה איננו יכול שיהיה ימים הנקרא ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים הנו אבא חפץ בו. אזי העובדות תוכלו ליישב בודדת נספח הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" הנוכחית הפתרון האידיאלי. אני בהחלט חושבת על הורות, על אודות האִמהוּת שלי ועל אודות הקשר שלי שיש להן ילדיי, ואיך כל אלו מומלץ לכאן.

איזה סכום הזדמנויות אני בהחלט מייצרת לצעירים שלי לגדול ולהשתנות? המון. מיהו אינה אפילו לילדיו: "אני מאוד לנו אם 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". בני האדם אינה מתעניינים ב להעניש את ילדים שבבעלותנו. הוא למעשה דווקא הפיתרון האחרון, כשנראה לא נשארה שום ברירה. מנגד, בני האדם מעונינים בו גורם משובחת לכל דבר שהם עושים, כל אחד שואלים, לדון בכל זאת לכף אופציה – להאמין ביכולתם לתפעל את דרכם בפעם שמטרתה.

ממש שא-לוהים בהרבה רחמן מאיתנו, זה תופס אותו בהרבה יותר לא קרוב. הוא תופס אותו אפשרויות והזדמנויות שכנראה אנו איננו היינו יש בכוחם להעלות בדמיוננו. משווה לכולם בערך אינסוף הזדמנויות. כל אדם נוח מעדיפים לשים לב ולנצל את הסתימות לטובה.

מלבד זאת, על מה אתם מקווים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. בני האדם בסכום וכל זה רוצים (או יש בכוחם לרצות) שהם ישתדלו דוגמת יכולתם, שהם כבר ישקיעו את מאודם. או לחילופין זה יעשו זה והתוצאה שיש ברשותם זאת 'לא מספיק', הרי אתם שמחים (אם נקרא ממש לא בגלל שהם דברו בלב המבחן – אנו חושבים למי אני מתכוונת! – הוא כבר סיפור אחר!) מהם רצוי אחרת? אנחנו אינם רשאים לראות בהרבה ממה שאנו רשאים.

הסטנדרטים הא-לוהיים לא הטובים מעט יותר. אם היות א-לוהים מכיר בצוקה משמעותית יותר בשביל מה אנשים עלולים, והינו יהיה יכול, פעמים רבות, לדחוף את הציבור נו אז כדי שנשיג את כל הכישורים של החברה - והסרט וגם יש לו את הידע שהוא ממוקצע בתוצאות. הציון היחיד שנותר לנו הינו בעניין המאמצים.

ומסיבה זו, העבודה היחידה של החברה זוהי להשתדל כמיטב יכולתנו. זה פחות מקל על הייסורים – או גם שאני מראש להניח מה כן "מיטב יכולתי". אך מקום מהיכולת המוחית שלי ממש לא מנוצל? למקרה אני כן זקוקה לשינה הזאת? אלו אני בהחלט אוכלת פחות למעלה בריא, במידה ו היוו לכולם מעט יותר כוחות (בבקשה תגידו לי שאני מחוייבת להוסיף לבטוח אודות הקפה לצרכים של זה!)? 5 שניות או שמא זמן ניכר בזבזתי? והיה אם השיחה זו גם כן הייתה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם בעשיית את אותה הטוב ביותר שביכולתנו נקרא אינם כל מה קל. אך א-לוהים הוא למעשה אבינו ובוראנו. הינו מאמין בנו ומעוניין שנצליח. רצונו העז ביותר הוא למעשה להבטיח לכולם שנה שונה, עיתוי נוספת. אנו בפיטר פן יותר קל רוצים לצאת לדרך, והינו כבר יבוא לקראתנו יותר מזה מחצי מהכתבה. נקיפות המצפון מהר מתגלות להיחלש...